לאורך השנים הגוף עובר תהליכים שונים של בלאי. אחת מהתופעות הנפוצות ביותר, הגורמת לכאב מתמשך נובעת מפגיעה או גירוי של עצב ארוך העובר בין עמוד השדרה ומגיע עד לברכיים. במאמר זה נעסוק בהרחבה בתופעה זו המכונה “אישיאס”, בגורמים השונים לכאב ובטיפולים האורתופדיים השונים המוצעים כיום לכאב.
מהו אישיאס?
בגוף האדם קיים עצב ארוך הנמתח בין חוליות עמוד השדרה באזור המותן, ועד לאזור שנמצא מאחורי הברך, שמו “עצב השת”. בדומה לכל עצב אחר בגוף, כאשר יש פגיעה או לחץ במקום אחד בעצב, מטופל עשוי להרגיש תחושה זו באזור שונה לחלוטין. לכן, אם שריר הנמצא באזור עמוד השדרה מתקצר, והחוליות נוגעות זו בזו ולוחצות על עצב השת, התוצאה תוביל לכאב באזור האגן והרגל. תופעה זו מכונה אישיאס.
חשוב לדעת כי יש המשתמשים גם בשם סיאטיקה לתיאור התופעה. למעשה, כפי שמחקרים רבים מסבירים מדובר בסימפטום[1] של בעיה אחרת. לכן, חלק מהטיפולים מיועדים לפתור את הגורם ללחץ על העצב, וכך להפסיק את הכאב.
אילו סיבות יכולות לגרום ללחץ על עצב זה?
הלחץ על העצב יכול להיגרם מסיבות זמניות כמו היריון (הלחץ של העובר והנוזלים שסביבו על העצב יגרמו לכאב) וכן במקרה של – דלקת, נפילה או תאונה. כמו כן, הוא עשוי להיגרם גם מסיבות של לקות פיזית ארוכת טווח כמו: התעבות של המפרקים הבין־חולייתיים בעמוד השדרה, פריצת דיסק או גידול המתפתח באזור עמוד השדרה. כמו כן, אם העצב עובר דרך השריר האגסי באזור האגן, עשוי להיווצר עליו לחץ בתופעה שזכתה לכינוי “תסמונת פיריפורמיס”.
אילו טיפולים ניתן לבצע כדי להקל על הכאב?
כפי שציינו לעיל מדובר בכאב שהוא סימפטום של בעיה אחרת. לכן, הטיפול ישתנה בהתאם למיקום שבו מופעל הלחץ על עצב השת. אם הסיבה לכאב היא לחץ שנובע מהשריר האגסי, יומלץ על טיפול באמצעות הזרקה של חומרי הרדמה מקומיים, כמו רעלן הבוטולינום תוך כדי ביצוע CT או אולטרסאונד. שיטה זו משביתה לזמן קצר את פעולת השריר ומאפשרת לשרירים נוספים באזור להחליף אותו במהלך התפקוד היום־יומי. כאשר השריר אינו לוחץ על העצב, הכאב יפחת. בחלק מהמקרים, במיוחד אם ה”סיאטיקה” נגרמה כתוצאה מדלקת שרירים, יומלץ על טיפול של הזרקת תרופות נוגדות דלקת או סטרואידים[2].
ניתן לפתור את הכאב גם בדרך שאינה חודרנית, באמצעות טיפולי פיזיותרפיה. טיפולים אלה נועדו לשחרר את השרירים שסביב עמוד השדרה באזור המותן, כדי להפחית את הלחץ. אם הבעיה נובעת משריר תפוס הלוחץ על העצב, יש המשתמשים גם בטכניקה אחרת המכונה “דיקור יבש” (לא אקופונטורה). בשיטה זו הרופא המטפל מעודד זרימה של חמצן לשריר, וכך מסייע לו להשתחרר.
שיטה נוספת מיועדת לטיפול בפריצת הדיסק העשויה לגרום אף היא ל”אישיאס”. כאשר מפחיתים את הלחץ בעמוד השדרה כך גם הלחץ על העצב ייפסק והכאב יפחת. במקרים קיצוניים, מטופלים הסובלים מ”אישיאס” יישלחו לביצוע טיפול כירורגי באמצעות ניתוח להסרת החלק של הדיסק הלוחץ על העצב. חשוב לדעת כי אפשרות זו מומלצת רק למי שטיפולים שאינם חודרניים לא הצליחו להשפיע עליו.
מי נמצא בסיכון להתפתחות של סיאטיקה?
הסיכון להתפתחות “סיאטיקה” עולה בקרב מעשנים, ובקרב אנשים העובדים במשרות המחייבות הרמה של חפצים כבדים או ישיבה ממושכת לאורך זמן. נהגי משאיות ורוכבי אופנועים עשויים לסבול מהתופעה בשל מנח הגוף בעת הנסיעה לאורך שעות רבות.
קיימת תסמונת דומה שיש המכנים “אישיאס” במקרה של דלקת בתעלה הקרפלית. במקרים שיש לחץ על עצב הגורם לכאבים בכף היד יומלץ גם על סד ליד להפחתת הלחץ על העצב או לחילופן מגן מרפק. חשוב לדעת כי מדובר בעצב שונה מזה הגורם ל”אישיאס” על עצב השת.
לסיכום, אם אתם חשים כאב מאזור האגן המקרין לאורך הרגל והירך, ייתכן מאוד שאתם סובלים מ”אישיאס”. מומלץ להתייעץ עם אורתופד ולבצע אבחון לסיבת הכאב, ולאחר מכן לקבל החלטה על הטיפול המתאים ביותר עבורכם בהתאם לגורם הלחץ על העצב. כדאי לבחון טיפול באמצעות פיזיותרפיה, הזרקות, דיקור יבש וכן חשוב לבחון את כל החלופות האפשריות לפני החלטה על ביצוע ניתוח חודרני
מקורות
- Koes, B. W., van Tulder, M. W., & Peul, W. C. (2007). Diagnosis and treatment of sciatica. BMJ: British Medical Journal, 334(7607), 1313.
- Pinto, R. Z., Maher, C. G., Ferreira, M. L., Ferreira, P. H., Hancock, M., Oliveira, V. C., … & Koes, B. (2012). Drugs for relief of pain in patients with sciatica: systematic review and meta-analysis. Bmj, 344.
- Valat, J. P., Genevay, S., Marty, M., Rozenberg, S., & Koes, B. (2010). Sciatica. Best Practice & Research Clinical Rheumatology, 24(2), 241-252.
