קשת גבוהה בכף הרגל: הכול אודות

מדרסים לדורבן
שתף...
תוכן עניינים

 

כף הרגל משמשת כמצע שעליו מונח כלל משקל הגוף. לכן, כל שינוי או עיוות במבנה שלה עשוי לגרום לחלוקה לא שוויונית בין העקב, מרכז כף הרגל וכריות כף־הרגל הקדמיות. במצב רגיל, כמעט כל כף הרגל מונחת על האדמה, למעט החלק המקושת במרכז.

 

אך בעקבות סיבות שונות, לעיתים הזווית של הקשת הזו גבוהה מדי, ולכן עיקר המשקל מחולק בין כריות כף הרגל והעקב. מצב זה מכונה CAVUS PES או “קשת גבוהה”.  במאמר זה נסקור לעומק את הסיבות, דרכי האבחון והטיפול בתופעה.

 

מה הם הגורמים לקשת גבוהה?

 

הסיבות לקשת גבוהה יכולות להיות מבניות־גנטיות או עיוות נרכש בעקבות שבר או שימוש ארוך טווח בנעליים לא מתאימות. אם מדובר בסיבה גנטית, חלק מקרובי המשפחה של המטופל יסבלו אף הם מהתופעה.

 

סיבה נוספת להתפתחות קשת גבוהה היא שינויים נוירולוגיים. למשל, בקרב חלק מהלוקים בשבץ מוחי מתח השריר נפגע ולכן יכולה להתפתח קשת. גם מטופלים שסבלו מתאונות, פציעות ספורט או כוויות שהשפיעו על מבנה הרגל עשויים לפתח לאחר הפגיעה CAVUS PES.

 

כיצד מאבחנים קשת גבוהה

 

אבחון ליקוי זה מתבצע באמצעות שילוב של בדיקה פיזיולוגית עם תשאול המטופל. מעבר לשינוי בצורת קשת קו הרגל, מטופלים רבים יתלוננו על כאב בזמן עמידה ממושכת או הליכה, שנובעים מחלוקת המשקל הלא תקינה שציינו לעיל. בנוסף, אם העקב נוטה מעט פנימה, עשויים להתפתח נקעים בקרסול, והליכה לא יציבה.

 

במקרים רבים האורתופד המאבחן את הבעיה ישלח את המטופל לבדיקות דימות (אולטרסאונד או MRI) כדי לבחון את חומרת הבעיה. מטופלים רבים מגיעים לאבחון בעקבות כאבים בכף הרגל באזור כריות כף הרגל או עצמות המסרק, כאשר הקשת הגבוהה כבר גרמה לתופעות פיזיולוגיות נוספות.

 

יש לזכור כי לא כל מקרה של קשת גבוהה מחייב טיפול כירורגי, מעבר להמלצה על מדרסים. היות ולא מדובר בליקוי רפואי, אלא במבנה אנטומי שנפוץ מאוד בקרב האוכלוסייה. בארה”ב שיעור הסובלים מקשת גבוהה נע בין 8%-15% ובישראל ההערכה היא כי מדובר במספרים דומים. לא בכל מקרה מטופלים מגיעים לטיפול, ולכן לא ידוע בוודאות השיעור המדויק של הלוקים בקשת גבוהה ברמה זו או אחרת.

 

מהם הטיפולים הנפוצים בתופעה זו

 

במקרים חמורים של קשת גבוהה, אין מנוס מפנייה לאפשרות ניתוחית. עם זאת, אם מדובר בקשת מתונה יחסית ניתן לפתור את הסימפטומים ולהקל על החמרת הבעיה באמצעות מדרסים.

המדרסים צריכים להיות בהתאמה אישית, תוך יצירת מנח נוח של כף הרגל בהתאם לזווית שבה נוטה הקשת בכל אחת מהרגליים. במרבית המקרים רגל ימין תהיה שונה מרגל שמאל, ולכן צריך לחשב את התמיכה בקשת הלטרלית (הקשת החיצונית של כף הרגל). הטיפול הוא למעשה הפוך מטיפול אורתופדי במדרסים, המיועד ללוקים ברגל שטוחה או פלטפוס.

 

אפשרות נוספת היא שימוש ביתרונות של נעליים אורטופדיות. נעליים אלו מעניקות תמיכה לרגל בעת ההליכה, ומאפשרות בלימת זעזועים נוספת על המדרס. זאת משום ששימוש בנעליים קשות מדי עשוי לפגוע לאורך זמן בלוקים בתופעה זו ולכן אינו מומלץ.

 

כיצד התופעה עשויה להחמיר ללא טיפול?

 

ללא ביצוע אבחון וטיפול בקשת גבוהה הבעיה עשויה להחמיר. היא מקושרת עם תופעות נוספות כמו מטטרסלגיה. זוהי דלקת המופיעה בכריות כף־הרגל בעקבות הלחץ הגובר עליהן בשל משקל עודף על החלק הקדמי של כף הרגל. עצמות המסרק עשויות להישחק ולהיפגע ולגרום לכאב לנוסף.

 

תופעה נוספת שעשויות להופיע היא מתיחה מוגברת של הרצועה הפלנטרית (הפנימית). המתיחה יוצרת חתכים זעירים ברצועה ונפוצה בעיקר בקרב רצים. במקרה זה המטופל עשוי לחוש כאבים בקשת עצמה ואם המצב מחמיר הוא עשוי לגרום גם לכאבי דורבן. מכאן, ניתן להבין את החשיבות הרבה באבחון וטיפול מוקדם של הבעיה.

 

דרכי מניעה

 

היות ומדובר בבעיה פיזיולוגית שעשויה להתפתח ולהחמיר עם הזמן, ניתן למנוע את התופעה מראש. למשל, בקרב מטופלים שמתחילה להיווצר אצלם קשת גבוהה, ניתן להתחיל לטפל באמצעות מדרס המעניק תמיכה לקשת הקיימת. כך, ניתן למנוע את סוגי הפציעות והדלקות הנלוות ולהשיב את איזון המשקל הנכון בין החלקים השונים של כף הרגל. התמיכה שיעניק המדרס תאפשר להעביר את המשקל מהחלקים החיצוניים (העקב וכריות האצבעות) למרכז כף הרגל.

 

לסיכום, קשת גבוהה בכף הרגל יכולה לגרום למספר ליקויים פיזיים שונים, ולכן כדאי לאבחן אותה בזמן ולטפל באמצעות אביזרים אורטופדיים מתאימים. מדובר באבחון שאינו כואב או פולשני ויכול לחסוך כאבים וסבל בעתיד.

 

 

מקורות ומאמרים לקריאה נוספת

  • Burns, Joshua, et al. “Interventions for the prevention and treatment of pes cavus.”*  Cochrane Database of Systematic Reviews4 (2007).

·         Granado, M., Dressendorfer, R., Council, R. O., & Richman, S. (2021). Pes Cavus.

·         Sanpera, I., Villafranca-Solano, S., Muñoz-Lopez, C., & Sanpera-Iglesias, J. (2021). How to manage pes cavus in children and adolescents?. EFORT Open Reviews6(6), 510-517.

   
  •  

 

 

 

 

 

 

X