אנחנו כל כך רגילים לחשוב על ספורט כטוב לבריאות, שלעיתים אנחנו שוכחים שהוא טומן בחובו גם סכנה מסויימת לשלמות הגוף. פציעות ספורט הן דבר נפוץ ביותר, בעיקר בקרב ספורטאים מקצועיים – אך לא רק. עם זאת, הסיכון לפציעה אינו סיבה להימנע מפעילות גופנית. על ידי הכרת כמה מסוגי הפציעות הנפוצים ביותר, תוכלו לנקוט בצעדים כדי להפחית את הסיכון להתרחשותן ולהבין איך מטפלים בהן. במאמר זה נסקור כמה מהפציעות הנפוצות ביותר ונלמד איך מאבחנים אותן ומה דרכי הטיפול בהן.
שברי מאמץ
אלו הם סדקים קטנטנים המתפתחים בעצם כתוצאה מהפעלת עומס משמעותי חוזר ונשנה באיזור גוף מסויים. שברים אלה יכולים להתפתח בכל מקום בגוף, אך הם נפוצים במיוחד בגפיים התחתונות. אנשים העוסקים בספורט שבו יש מאמץ קבוע ועוצמתי של איברים מסויימים – כמו אצנים, רקדנים, ושחקני כדורסל – נוטים במיוחד לפתח שברים מסוג זה.
שברי מאמץ לא תמיד מופיעים בבדיקת רטנגן, ולכן האבחון לעיתים קרובות ייעשה באמצעי דימות אחרים, כמו מיפוי עצמות או MRI.
הטיפול העיקרי במצב זה זה הוא מנוחה והימנעות מאימוץ האיבר הפגוע. ניתן גם להשתמש ברטייה קפואה כדי להקל על נפיחות וכאבים. אם מדובר בעצם בגפיים התחתונות ייתכן שהרופא ימליץ על חבישת סד לרגל או על שימוש בקביים כדי להפחית את עומס נשיאת המשקל על העצם.
דלקת בגיד אכילס
גיד אכילס הוא רצועת ריקמה המחברת את שרירי השוק האחוריים לעצם הקרסול. דלקת בגיד אכילס מתרחשת לעיתים קרובות בגין הגברה פתאומית של עוצמת האימון בפלג הגוף התחתון, בעיקר אם מדובר בפעילות חזרתית כמו ריצה.
כדי לאבחן את התופעה, הרופא יבצע תחילה בדיקה גופנית שבה יעריך את מיקום הכאב, הגמישות, טווח התנועה והרפלקסים של כף הרגל והקרסול. בנוסף, הוא עשוי להזמין בדיקות הדמיה שתסייע באבחון.
הטיפול בתופעה כולל בעיקר מנוחה. לעיתים הרופא ימליץ גם תרופות להפחתת הדלקת ולהקלה על הכאב. אם הדלקת חמורה, או שהמטופל רוצה לחזור במהרה לפעילות, ניתן גם להיעזר בפיזיותרפיה שתחזק את הגיד ואת המבנים התומכים סביבו. דלקות חוזרות ונשנות ירמזו שכדאי לנסות מדרסים לכף הרגל, שיתנו לה תמיכה טובה יותר.
שין ספלינט
המונח מתייחס לכאבים חוזרים לאורך עצם השוק הקדמית (הטיביה). תסמונת זו נפוצה בעיקר בקרב אצנים, רקדנים וחיילים המשרתים ביחידות קרביות. שין ספלינט מתרחש לעיתים קרובות בעקבות הגברה או שינויים פתאומיים של שגרת הספורט, דבר היוצר עומס כבד על השרירים, הגידים והעצמות. כאשר העומס ממשיך גם לאחר התפתחות הכאבים עלולים אפילו להיווצר שברי מאמץ באיזור.
אבחון הבעיה מתבסס בדרך כלל על בדיקה גופנית ולקיחת הסטוריה רפואית. אמנם אין לפגיעה זו שום תסמינים חיצוניים, אך לעיתים הרופא יערוך בדיקות הדמיה כדי לשלול בעיה רפואית אחרת.
מנוחה, הרמת הרגל ושימוש ברטיות קרח הם דרכי הטיפול היעילות ביותר לתופעה. אם הכאבים חוזרים ונשנים, כדאי להשתמש במדרסים או נעליים אורטופדיות שיתנו לכף הרגל תמיכה מיטבית.
קרע ברצועת הברך
כאבי ברכיים הם נפוצים מאוד בקרב כל מי שעוסק בפעילות גופנית. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא קרע ברצועת הברך. הרצועות בגופנו הן רקמות חיבור קשיחות ואלסטיות המקיפות את המפרקים כדי לתת להם תמיכה וגם להגביל את טווח התנועה שלהם.
מפרק הברך מוקף בארבע רצועות גדולות, כאשר נזק לכל אחת מהן יכול לגרום לכאבים חמורים ולפגיעה ביציבות המפרק. פגיעה כזו בדרך כלל מתרחשת בעקבות תנועה פתאומית ועוצמתית במהלך אימון ספורט כמו ריצה, אמנות לחימה או התעמלות אמנותית.
כדי לאבחן קרע ברצועת הברך לרוב משמתשים בבדיקת הדמיה, כגון MRI. לעיתים הרופא ימליץ על בדיקת ארטרוסקופיה. זהו הליך פולשני מעט שבו משתמשים במצלמה זעירה המותקנת על צינור גמיש קטן המוחדר למפרק על מנת לקבוע את מיקום והיקף הנזק.
הטיפול בבעיה תלוי בחומרת הפגיעה ברצועות. לעיתים יספיק טיפול ביתי של מנוחה, הרמת הרגל, שימוש ברטיות קרח וחבישת סד אלסטי. במקרים של קרע מלא, שגורם לחוסר יציבות של המפרק, ניתן לבצע ניתוח שחזור. הניתוח כולל החלפה של הרצועה בחתיכת גיד בריא הנלקח מאיזור אחר בגוף.
פציעות ספורט עשויות להיות דבר שבשיגרה, אך אין זה אומר שיש להקל בהן ראש. אם אתם חשים כאבים בכף הרגל, חוסר יציבות במפרקים או סובלים מנפיחות, המנעו מלהעמיס על האיזור הפגוע והתייעצו עם רופא בהקדם האפשרי.
